זמן הריצה ל-SDK הוא סביבת זמן ריצה ייעודית שהוצגה ב-Android 14 כדי לאפשר לערכות SDK לפרסום של צד שלישי לפעול בבידוד מהאפליקציה. הגישה הזו מספקת אמצעי הגנה והגנות סביב איסוף ושיתוף של נתוני משתמשים:
- סביבת ביצוע נפרדת ומשופצת שמופעלת על ידי האפליקציה.
- כל אפליקציה יכולה להפעיל מופע משלה של SDK Runtime.
- הרשאות וזכויות גישה מוגדרות היטב לנתונים עבור ערכות ה-SDK
זמן ריצה ל-SDK מציע למפתחי SDK את היתרונות הבאים:
- בידוד מקוד האפליקציה ומהתהליך שלה, כך שאין להם גישה ל-SDK
- הגנה מפני ערכות SDK שגונבות גישה לקוד או למשאבים של ערכות SDK אחרות
- מנגנונים שמונעים מצדדים שלישיים לשנות את ממשק המשתמש או להפריע לדיווח על מצב ממשק המשתמש
סקירה כללית של המדריך
זהו מדריך למפתחים ליצירת SDK שתואם לזמן ריצה ל-SDK לצד SDK קיים (שלא תואם לזמן ריצה).
תלמדו:
- המושגים העיקריים שקשורים ל-SDK Runtime, כמו הארכיטקטורה וההתקנה שלו
- תוכנית מיגרציה מוצעת לערכות SDK קיימות
- איך עושים את זה:
- הגדרת סביבת הפיתוח
- הכנת ה-SDK עם הפעלה בזמן ריצה
- הצהרה על ממשקי API של SDK והגדרה של נקודת הכניסה של ה-SDK
- שימוש בספריות זמן ריצה להצגת מודעות ואינטראקציות עם משתמשים
- קריאה ל-SDK שתואם לזמן ריצה מ-SDK שלא תואם לזמן ריצה
- איך יוצרים ובודקים ערכת SDK שתואמת לזמן ריצה